מעשה בזוג שלא היו להם ילדים. לאחר טיפולים של עשר שנים ניגשה אליהם חברה והציעה להם שילכו לרב. הם היו רחוקים מאוד מהמצוות ולא רצו לקבל את דבריה. לאחר שנה אמרה האישה לבן זוגה: "בעצם מדוע שלא ננסה לשמוע להצעתה של החברה?" וכך עשו. ניגשו לרב והרב אמר להם: "אני לא נביא ולא בן נביא. אבל יודע אני, שאם תשמרו שבת והבעל יניח תפילין ואת תשמרי טהרה, ה` יעזור לכם." לאחר שיצאו מבית הרב אמר הבעל לאישתו: "אמרתי לך שהרב אינו יכול לעזור לנו". וכך חזרו לשיגרה, בלא לקיים את דברי הרב. לאחר זמן פגשה את האישה חברתה , ושאלה אותה אם הם הלכו לרב ומה הוא אמר.
היא סיפרה את מה שהרב אמר. והחברה שאלה: "נו, ועשיתם מה שהרב אמר?" ענתה האישה: "לא".
מיד הסבירה לה האישה שכדאי לנסות ולאחר התייעצות עם הבעל , קיבלו עליהם. תוך שנה נפקדו בבן זכר וכך נשארו אותו זוג מקפידים בשלוש מצוות אילו. הבעל היה אלוף משנה בצבא ומחוסר ידיעה היה קם באמצע הלילה והיה מניח תפילין בגלל שהיה מתבייש.
יום אחד לא הצליח לקום מוקדם וקם מאוחר ואז נכנס לחדרו והניח תפילין כהרגלו. לפתע נכנס לחדר מפקדו, תת אלוף וראה אותו עם התפילין על הראש. ברגע שראה אותו המפקד צעק: ברוך ה`, ברוך ה` והתחיל לספר: אני מניח תפילין כל יום והיום שכחתי את התפילין בבית, ולא ידעתי מה לעשות כמעט רציתי לחזור לביתי. שמח והניח את התפילין של חברו.