ספרי תורה, מגילות וכן הפרשיות שבתפילין ושל המזוזות נכתבים על גבי קלף. קיימים שני סוגים של קלף עליהם נכתבים פריטי סת"ם:
קלף משוח - סוג זה של קלף עשוי מעור של בהמה. בשלבי הסיום של תהליך העיבוד של קלף זה מושחים אותו (ומכאן שמו "קלף משוח") בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף אמיתי שהותך. הציפוי הזה יוצר שכבה חלקה ולבנה על גבי הקלף. כתיבת סת"ם על גבי הקלף המשוח מהירה יותר, נוחה יותר ומקצרת באופן משמעותי את משך זמן הכתיבה. לכן עלותן של פרשיות הכתובות על קלף משוח נמוכה בהשוואה לסוגי הקלף האחרים.
מהו סת"ם |
לצורת האותיות שבהן נכתבות פרשיות התפילין, ספרי התורה, המגילות והמזוזות קיימות מספר מסורות בעדות ישראל. לפי כל המסורות, צריכות האותיות להיכתב בדיו שחורה. צריך לדקדק בכתיבת האותיות באופן שלא תשתנה צורת אף אחת מהן (אפילו במקצת) ולא תדמה אות אחת לחברתה. כל האותיות, המילים והפרשיות בתפילין ובמזוזות חייבות להיכתב כסדרן, דהיינו, לפי סדר הופעתן בתורה. בספר תורה ובמגילות אין דין של כסדרן. ראה מידע נוסף..
בכתיבת ספרי תורה, מזוזות, תפילין ומגילות ישנן מספר רמות כשרות: בדיקה על ידי מגיה מומחה - צריך שמגיה מומחה, שהוסמך לבדיקת סת"ם, יבדוק שאין שמץ של טעות בצורת אף אות שכן אפילו אם אות אחת בלבד אין לה את הצורה שנקבעה לה בהלכה הכל פסול. המומחה צריך גם לעבור ולערוך בדיקת "חסרות ויתרות", דהיינו, שלא תחסר אף אות ולא תהיה אף אות מיותרת. על המגיה לבדוק גם שאין נגיעות של אות באות, אין אותיות סדוקות והצבע של האותיות אכן שחור. בדיקות אלו אין המחשב יכול לבצע. ראה מידע נוסף..
המזוזה, התפילין, ספר התורה והמגילה עצמם, החפצים הקדושים הללו, הם בסך הכל עצמים גשמיים דוממים - עור, קלף ודיו. הקלף, העור והדיו הופכים לתשמישי קדושה ע"י העיבוד והכתיבה לשמה (לשם קדושת תפילין, מזוזה, מגילה או ספר תורה). בכוונתו, בדיבורו ובמעשיו מקשר הסופר את העצמים הדוממים האלה לעולמות הרוחניים. ללא כוונת הסופר לכתוב אותם "לשמה" אין ספרי התורה, התפילין, המגילות והמזוזות נעשים חפצי קדושה והסופר נחשב אז כמעתיק פסוקים בלבד ללא קדושה.
|
|||||