מספרים על הגאון הצדיק, רבי אליהו לאפיאן זצ"ל, שראה פעם אדם שהחזיק בידיו טרנזיסטור קטן וכאשר שמע קול בוקע מתוכו שאל בתמיהה גדולה: "האם באמת אפשר להפעילו בלי חיבור לחשמל?" כאשר נענה בחיוב, הוסיף לשאול: "ומה יקרה אם יחסר במכשיר אפילו בורג קטן אחד, הרי בלי ספק לא יוכל לפעול כלל, לא כן?" כאשר השיב הנשאל ,שנכונים דבריו בזה, אמר: "ולמה אם כן, קשה להאמין, שכאן על הראש מונחת קופסא קטנה, המושכת שפע של קדושה ממרום, בלי שום חיבור הנראה לעין והכל באמצעות הדברים שהיא מכילה בתוכה, שהן הפרשיות שנכתבו בתכלית השלימות והקדושה ואם חסר אפילו קוצו של יוד נפגמה הפעולה ונפסק השפע?"
סיפורי סת"ם |
|
ישיש אחד מחסידי פשיסחה התפאר בתפילין שלו, בהן התפלל מנעוריו. משובחין היו, מעשי ידי סופר מומחה. מדי שנה היה בודקן ומוצא אותן כשרות למהדרין. פעם אחת בערוב ימיו, בדקן הסופר ומצא בהן פסול מתחילתו, שהיו חסרין אות אחת. חששו מקורביו לגלות לו את הדבר. הבין אותו חסיד את המתרחש, קפץ ורקד בהתלהבות ובשמחה. פחד אפף את האנשים: שמא יצא מדעתו מרוב צער! משנרגע הישיש והבחינו שדעתו מיושבת עליו שאלוהו: -לשמחה מה זו עושה? השיב להם: -כשבעים שנה התפללתי בתפילין לא כשרות ועתיד הייתי להסתלק מהעולם מבלי להניח תפילין אפילו פעם אחת ועכשיו שנתרחש לי נס ועוד אזכה להניח תפילין כדין וכי לא אשמח?... מעשה פעם אחת בהיות הרב יעקב אבוחצירא זצ"ל בעיר מראקש רצה לכתב תפילין בעבורו ושאל שם אם יש איזה סופר מומחה וירא שמים, אמרו לו יש תלמיד חכם שהוא מומחה בספרות והוא מקובל וירא שמים בתכלית היראה והוא ראש הסופרים של העיר. ביקש האדמו"ר שיביאוהו לפניו, בא הסופר אל הרב וביקש ממנו שיכתוב לו תפילין מהודרים ובתנאי שיטבול בכל שם משמות הקודש וגם שיכוון בהם את כל כוונת האר"י ז"ל, ואמר הרב לסופר שלא יחוש על ההוצאות כי מה שירצה יתן לו (כמו שמסופר על האר"י שהיה מניח כיס המעות לפני הסופר, והסופר היה לוקח כמה שירצה). ראה מידע נוסף..מעשה בגאון מוילנא שהיה יושב מעוטף בטלית ומוכתר בתפילין ועוסק בתורה. שמעו גנבים שיש זהב וכסף בדירתו של הגאון, נכנסו שם וביקשו מתלמידיו כסף וזהב. אמרו התלמידים אין לנו לא כסף ולא זהב, אבל הגנבים לא ידעו שיש כאן תורה ולא זהב וכסף. התלמידים התחילו לצעוק. יצא הגאון מדירתו ועטוף בטלית מוכתר בתפילין. כשהסתכלו הגנבים מיד ברחו. שאלו התלמידים את הגאון: גם אנחנו ללובשים טלית ותפילין למה לא מפחדים מאיתנו, אמר להם: כתוב "וראו כל עמי הארץ כי שם ה` נקרא עליך ויראו ממך" אלו תפילין שבראש, לא על הראש אלא שבראש, שלא שישיח דעתו כל זמן שמונחים על ראשו. (חמדת המוסר חלק א`). פעם אחת גזרה המלכות גזרה על ישראל, שכל המניח תפילין ויוצא לשוק, ינקרו את מוחו. והיה אלישע מניח תפילין ויוצא אל השוק. ראהו ממונה אחד מן המלכות ורץ מלפניו ורץ הממונה אחריו. כיון שהגיע אצלו, נטלם מראשו ואחזם בידו. אמר לו: מה אתה אוחז בידך? אמר לו אלישע : אני אוחז בידי כנפי יונה. פשט את ידו ונמצאו בה כנםי יונה, לכן היו קורים אותו: אלישא בעל הכנפיים. מעשה בחיל אחד בזמן מלחמת שלום הגליל, שהיה רגיל בכל יום להניח תפילין. אותו יום היה יום קשה והחיל לא הספיק להניח בבוקר שזה עיקר המצווה. אבל ידוע שלפי הדין מותר להניח תפילין מהזריחה ועד השקיעה. כשהגיע הזמן סמוך לשקיעה, שאל החיל את עצמו מה! היום לא אניח תפילין? והחליט לרוץ לאוהל להניח תפילין. לאחר שחלץ את התפילין שמע פיצוץ גדול. ניגש למקום וראה את הטנק שישב בו שניות קודם, מפורק חלקים חלקים. מיד הבין שזכות התפילין הצילה את חייו. מסופר על החזון איש זצוק"ל, שפעם באה אליו אישה ממשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות ומיררה בבכי על כי בנה בגיל שתים עשרה לקה במחלת דם מסוכנת והגיע עד שערי המוות והרופאים בבית החולים בלינסון אמרו נואש. "מה שם הילד?" שאל החזון איש, "חיים", השיבה. אמר לה החזון איש: "אם תבטיחי שהילד יניח תפילין כל יום כאשר ימלאו לו שלוש עשרה שנה ירחמהו האל." האם הבטיחה בכל היקר והקדוש לה, תכף אצה אל מיטת הילד והנה מבשרים לה שחל שיפור במצב. הילד התאושש תוך כמה ימים וכשמלאו לו שלוש עשרה שנה, לא הוא בלבד התחיל להניח תפילין, אלא אף האב חזר למוטב בהשפעת המקרה.
מעשה בזוג שלא היו להם ילדים. לאחר טיפולים של עשר שנים ניגשה אליהם חברה והציעה להם שילכו לרב. הם היו רחוקים מאוד מהמצוות ולא רצו לקבל את דבריה. לאחר שנה אמרה האישה לבן זוגה: "בעצם מדוע שלא ננסה לשמוע להצעתה של החברה?" וכך עשו. ניגשו לרב והרב אמר להם: "אני לא נביא ולא בן נביא. אבל יודע אני, שאם תשמרו שבת והבעל יניח תפילין ואת תשמרי טהרה, ה` יעזור לכם." כשהיה רבי זאב מזבאריש, בנו של רבי מיכל מזלוטשוב, ילד קטן לא ניכר כל כך הבדל בינו לבין יתר חבריו בני גילו. גדל הילד ומועד בר-המצווה שלו התקרב ואז נקרא סופר סת"ם אל בית אביו ורבי מיכל הורה לו להכין תפילין עבור בנו ."רק זאת אבקש ממך", סיים הרבי "בטרם תכניס את פרשיות התפילין לתוך הבתים, הביאן אלי". ביראת קודש שקד הסופר על מלאכתו ומשנשלמה- הביא את הפרשיות והבתים לפני הרבי. אחז רבי מיכל בבתים והחל לבכות בהתרגשות עצומה, דמעות שטפו את לחייו וגלשו אל תוך בתי התפילין, עד אשר נתמלאו הבתים, והדמעות עברו על גדותיהם. כשהתאושש הרבי מבכיו, רוקן את הבתים מן הדמעות ולאחר שיבשו הבתים הורה להניח בתוכם את הפרשיות. הגיע יום בר-המצווה והנער זאב הניח את התפילין, רק נגע בתפילין- ורוח חדשה החלה לפעמו. ומהיום ההוא והלאה עלה ועלה במעלות התורה והקדושה ובחכמתו האיר את עיני ישראל. בזמן שהרב בעל ה"תניא" ישב במיזריטש ושימש את רבו המגיד, קרא אותו פעם המגיד ואמר לו, שיש קטרוג בעולמות העליונים על שבכתיבת תמונת האותיות בסת"ם אין השוואה בין הפוסקים והמקובלים, ועל כן ציוהו לעיין היטב בדברי הפוסקים והמקובלים ולמצוא דרך ישרה ונכונה גם לדעת הפוסקים וגם לדעת המקובלים. העמיס הרב על עצמו מלאכת קודש זו ואחרי זמן מה צייר את תמונות האותיות באופן שהיו מתאימות לשתי הדעות. כשהביא את התמונות לרבו הקדוש, ישרו בעיניו, והודה לו על עבודתו, ואמר לו שברגע זה הכריזו בפמליא של מעלה שכן צריכה להיות צורת האותיות. ראה מידע נוסף..הרב הקדוש ר` ברוך ממזיבוז ז"ל נתגדל ונתחנך בביתו של הרב הקדוש ר` פנחס מקוריץ ז"ל, כשהיה דר באוסטרהא. שם, באוסטרהא, גם נשא ר` ברוך אשה, והיה גם אחרי-כן מבאי ביתו של ר` פנחס. פעם אחת היה ר` ברוך שוכב על מיטתו וישן בחדרו של ר` פנחס. אמר ר` פנחס לאנשי-ביתו: "התיצבו סביב מיטתו של ר` ברוך, ואראה לכם דבר חידוש." עמדו סביב המיטה ור` פנחס ניגש אל המזוזה, וכיסה אותה בידו, ותיכף התחיל ר` ברוך להתנועע כמקיץ משנתו, וכאשר הסיר ר` פנחס את ידו מעל המזוזה שוב ישן ר` ברוך במנוחה, וכן עשה כמה פעמים. אמר להם ר` פנחס: "ראו עד היכן מגיעה קדושת ר` ברוך, שגם בשנתו אינו מסיח דעת אף רגע מדביקות ד`. אחר הסתלקותו של המגיד הגדול ממיזריטש ז"ל באו לשם כל אנ"ש לחלוק לו את הכבוד האחרון. בתוכם היו גם-כן האחים הקדושים ר` אלימלך ור` זושא ז"ל. לאחר שנגנז ארון הקודש, היה משא ומתן בין החסידים את מי לקבל עליהם לרב. למלא מקומו של המגיד הגדול. אחרי חקירות ודרישות וישוב-הדעת הסכים קהל גדול של חסידים לקבל עליהם לרב את ר` אלימלך מליזינסק ז"ל, ותיכף נתנו כתר-מלכות בראשו וקראו לפניו: "יחי רבנו ר` אלימלך" אחרי-כן הלכו החסידים לדרכם, ביחד עם הרב החדש הר"א. ראה מידע נוסף..
|
|||||